החיים בינתים

 

תקציר הסרט

לרותי רוזן (45) פשוט נמאס. נמאס לה מהחרדה למשפחתה, מחוסר האונים, מהפיגועים ומהמלחמה שלמרות כל ההבטחות והתקוות לשלום, אף פעם לא נגמרת. רותי חיה בפחד, היא מפחדת כשעופר בנה הבכור, מפקד טנק בפלוגה מבצעית, נמצא בצבא . אבל הפחד אינו עוזב גם כשהוא בא לחופשה והוא או אחותו הצעירה, נעה (15), יוצאים לבלות ברחובות ירושלים המסוכנים. אין מה לעשות, זה ה"מצב" חוזרים ואומרים לה, אבל המצב הזה שבו היא אינה עושה כלום כדי להגן על ילדיה הוא בלתי נסבל מבחינתה.

הסיפור מתחיל ביום שישי בצהריים. אמצע שנת 2001. עופר, מגיע לחופשה ומיד מזעיקים אותו בבהילות לחזור לצבא, הגדוד שלו עומד להיכנס למחרת לרמאלה כתגובה לפיגוע בשוק מחנה יהודה, שהתרחש מטרים ספורים מהדוכן בו קנתה רותי לעופר את החלווה שהוא אוהב. למרות הלם הפיגוע ש"פספס אותה" בדקות ספורות היא מאושרת, כשעופר מגיע בריא ושלם. ברגע של רגיעה יחסית, עוד לפני שהוא מספיק לטעום מהאוכל שהיא הכינה לו, קוראים לו לחזור. תוך מספר שעות צריך להוריד את הטנקים מהמובילים בצומת פסגת זאב.

לרותי נשארו רק שלוש שעות לפני שעופר אמור לחזור לצבא. הפעם היא חייבת לעשות מעשה. אחה"צ, כשכל בני המשפחה ישנים שנת צהריים שלווה, רותי מזיזה את השעון שעה וארבעים דקות לאחור, מצטיידת במזון, נועלת את הבית נעילה הרמטית ומנתקת אותו מהטלפונים ומהאינטרנט. כשהמשפחה מתעוררת והאב יואל (45) רוצה לצאת ולקחת את עופר לנקודת הכינוס של הגדוד, רותי מודיעה למשפחה ש"אף אחד לא יוצא מהבית." התגובה הראשונית היא ביטול. יואל, עופר ונועה, חושבים שזו בדיחה לא מוצלחת. עופר ממשיך במרץ את הכנותיו ליציאה ויואל, שקבע עם נעמה לצאת לאימון ריצה לקראת תחרות הטריאתלון, ממהר גם הוא לצאת. לתדהמתם הם מגלים שרותי רצינית ונחושה. הבית אכן נעול בבריח נוסף, רותי נתקה אותם מהעולם החיצון. הכלא של רותי הוא "כלא חמשה כוכבים," שמתנהל בזמן שונה מזמן העולם שמחוץ לו.
כך מצליחה רותי לסוף שבוע הזוי אחד, מחוץ לזמן הישראלי המטורף, לממש את האינסטיקנט ההורי ולשמור על משפחתה בתוך הבית. אבל המחיר שרותי והמשפחה משלמים על ההליכה לקצה, גבוה. בניגוד לרצונה, רותי חשפה פצעים ישנים, עוררה כאב וחוללה פירוק, פיזי ונפשי, של כל הדברים עליהם היא ניסתה להגן. היא פגעה ביקר לה מכל, במשפחתה שלה.

2012, 100 דקות 

 

מילים: אייל נחמיאס // לחן: אורן סלע // שירה: אסנת הראל



שחקנים

שחקנים ראשיים:
רותי - חגית דסברג
יואל - איל נחמיאס
עפר - מתן פרמינגר
נעה - תמר פרמינגר

בתפקידי אורח:
הניה - רבקה מיכאלי
בולק - יוסי גרבר

תפקידים נוספים:
נעמה – חגית אגאיוף גרוסמן
"הזר"/ראובן הצייר – עמי דרוזד
אשתו של "הזר" – רניה עיאד
בתו של "הזר" – סארה עיאד
שמרית – אלמה דישי
איתן – רועי הרצוג
אלכס/סשה – רומן שומונוב
רונן – אור סגולי
עמית – אילן פרוכטר
טנקיסט נוסף – יוסי ירמיה
ילדה מתרימה – עלמה דרוזד
ילד מתרים – עדו דרוזד
ז'וגלרים - שירי ברויאר, דן גרודזינסקי
גבי השכנה: יונה ארדל
שוטרים במחסום - גבריאלה ליצ'מן, אחינעם ברגר, בן קימל, אוהד קוטלר
נגני כינור בשוק: עינה פרמינגר, נחום קורנבליט
מוכר מיצים בשוק – עוזי-אלי
ילדה על קורקינט – תרזה בן צבי

קרדיטים

מפיק: ענר פרמינגר הפקה: פורה הפקות בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, אבנר פיינגלרנט
מפיקות שותפות: נועה חביב, אורית קימל
מפיקים בפועל: נועה חביב, חגי בן כוזרי, מתן מלך.
מפיקת פוסט-פרודקשן: תלמה שוויצר

מתאמת הפקה: קרן מונסה-ריינשטיין

מנהל הפקה: ערן פולישוק

מנהלת מחנה: קרן מונסה-ריינשטיין

במאי: ענר פרמינגר

ע. במאי 1: רונן בלזם
ע. במאי 2: עמנואל שכטר

מנהלת תסריט: אלינור נחמיה

תסריט: אורית קימל

פיתוח תסריט: אורית קימל,
ענר פרמינגר
צלם: רוני כצנלסון

ע. צלם 1: עדי מוזס

ע. צלם 2: רועי סיון

תאורן ראשי: ליאור נצר

תאורן:  זיו קסטן
גריפ ראשי: דניאל מילר
גריפ נוסף: ציון בבילה

עיצוב אמנותי: יואל הרצברג

ניהול אמנותי: ניר אלבה

סט דרסר: גיל ירון

פרופס: אדוה לוי

בניית תפאורה: עמירם ליכטר

ע. ארט: עידו נדב, מאיה אלמוג, איילה פנייבסקי
צוות ארט נוסף: נגה אלמי, הילה פרץ מאירוביץ

מלביש: איתי יעקב
עוזרות הלבשה: איילה פנייבסקי, עינה פרמינגר
מאפרת ראשית: מארי-הלן

אפקטים מיוחדים: באשיר אבו רביע

מקליט: אליאור דמול
בום: אמיר רוטשילד
עורך תמונה: דורי ריבקין

מעצב פסקול: יוסי אפלבאום
מוסיקה מקורית: אורן סלע

עורך און-ליין: וגריידינג: עידו קרילה
 אפטר-אפקטס: ערן פלר
 צלם סטילס: יוני זינדל
 צלם סטילס לקוליסות תפאורה: איתן שוקר
פוסטר ועטיפות DVD: אסף בארי, asafbeeri.com