תקציר הסרט

מיקי סתיו נאבקת על זהותה, ומתנתקת בהדרגה מן העולם ההרמטי והמוגן שבו גדלה. הפסנתרנית המופנמת והעצורה ממולכדת בתוך מעגל של מערכות יחסים תובעניות המציגות חלקי מראות לאישיותה.

​

תהליך התבגרותה מתאפיין במתח החריף בין עולם המוסיקה הקלאסית עליו התחנכה, לבין הראליה של העולם היצרי הנחשף בתוכה ומחוצה לה במהלך הסרט. תוך כדי התכונה לרסיטל הגמר באקדמיה למוסיקה, היא מתמודדת בעת ובעונה אחת עם קיומה המעיק והבולע של אם ניצולת שואה, הזדקקותו של אב מסורס, יחסים עם סב סנילי, הראי התובעני שמציג לה הכנר אורי רוזס, חברה לשעבר, ומערכת יחסים אינטימית אך מאכזבת עם אמנון, השכן מלמעלה שמשחק את המאהב וזמר הפאב השכונתי, אך בעצם נשאר נאמן לארוסתו ולעולמו הבורגני. תהליך התבגרותה של מיקי הוא המוקד של סיפור החמצה, התנתקות ולידה מחדש.

 

הסרט מכוון אותנו להזדהות עם רגישותה של אישה מתבגרת ומאיר את הכאב, הפרידה והמוות כחיוניים לחוויית הגדילה מגולם לפרפר. "לא התפשרתי על דברים שנראו בעיני מהותיים. למרות שמסיבות תקציב התבקש לצלם את הסרט באור החריף של הקיץ, עשיתי הכל כדי לצלם בחורף. החורף משמש יותר מאשר רקע לסרט: האור הרך, האיכות של רחובות שטופי גשם, הם חלק בלתי נפרד מההתרחשות שמתמקדת במיקי סתיו. מאחר שהמוסיקה משחקת תפקיד חשוב בדרמה, כמו גם בעולמה הפנימי של הגיבורה, חיפשתי שחקנית שתביא לסרט איכויות אנושיות-נפשיות מעולמה היא, באמצעות זיקתה למוסיקה. חגית דסברג הייתה מעבר לכל הציפיות. בנוסף לרקע מוקדם שהיה לה, עבודתה הממושכת עם מוסיקאי חיים פרמונט, אפשרה לנו להשיג ביטוי רגשי אותנטי באמצעות המוסיקה."
1993, 93 דקות

לעמוד הסרט בויקיפדיה

​

​