תקציר הסרט

"במרכז הדמוקרטיה המפוארת הזאת, בלב העיר הקדושה, עיר הנביאים, עיר המורשת התרבותית, במרכז הציוויליזציה החשובה הזאת נמצאת הכנסייה הרוסית. הבניינים היפהפיים האלה שמוקפים בבתי קפה, מסעדות, רחוב יפו וכל ההיסטוריה המיוצגת בהם, במרכז כל זה נמצאת המוסקוביה (כינוי לבית המעצר בו עוברים פלשתינאים עינויים). לאף אחד אין מושג מה קורה בתוך כל הפסדה הזאת. שם נמצא הגהנום. שם אתה מתפלל למות."
פרופסור ג'מאל עמרו, ביר זית
דברים מתוך ראיון חי ומצולם של ג'מאל עמרו לאחר עשרים וחמישה ימי מעצר ועינויים ע"י השב"כ, לאחר שחרורו מבלי שננקטו נגדו כל הליכים משפטיים.

​

מגרש הרוסים במרכז ירושלים, מתחם של 500 מ"ר: במערב, רחוב יפו, נתיב התנועה, המסחר והקניות הסואן של העיר. בדרום, ככר ספרא הפתוחה לרווחה ומוקפת בבנייני עירית ירושלים המודרניים ובסמוך בניין בית משפט השלום הוותיק. בצפון, רחוב הלני המלכה המאכלס את הרדיו הממלכתי ופאבים הומים בשעות הבילוי הלילי. בלב כל אלה עומדים זה לצד זה שני מבנים נוספים: הכנסייה הרוסית שנבנתה ע"י הצאר ניקולאי ב1872- - מבנה ארכיטקטוני מרהיב, ומולה תחנת המשטרה של מרכז ירושלים. רק חומה בודדת בצורת ריש שמעליה מזדקרים חוטי תיל מפותלים מסתירה מה חבוי מאחורי מבנה זה. זהו בית המעצר אליו מכוונים דבריו של פרופסור עמרו המובאים לעיל. עשרות הפלשתינאים, הצובאים לעיתים מחוץ לשערי החומה, נותנים תזכורת שוטפת לסבל, שאנו מתאמצים להתכחש לו, המסתתר במקום זה. 
הסרט מביא את הסיפור המורכב העשיר ורב הפנים של מקום זה. "מגרש הרוסים" כתמצית ההוויה הירושלמית מלאת הניגודים בהיסטוריה, בארכיטקטורה, בהרכבה הדתי ובמרקם האנושי שלה. בית משפט שלום מול מרתף עינויים של השב"כ. מוסדות הרדיו מול מוסדות העירייה. פאבים השוקקים בבילויי לילה מול מרכז מסחרי סואן ביום. ארכיטקטורה דתית מפוארת מול גדרות תיל וחומת בטון. אנשים הממהרים לעבודתם מול פלשתינאים הממתינים שעות ארוכות לברר את גורל קרוביהם

​